מה זה גלאוקומה ?
גלאוקומה (הנקראת בעברית גם: ברקית) היא שם כולל לקבוצת מחלות עיניים, הנגרמות ברוב המקרים בגלל לחץ תוך עיני, ואשר המשותף לכולן הוא גרימת נזק בלתי הפיך לעצב הראייה, פגיעה בשדה הראייה והידרדרות לעיוורון מוחלט.
במקרים רבים הגלאוקומה פוגעת בשתי העיניים, אולם לעיתים היא מאובחנת תחילה בעין אחת ורק לאחר מכן מאבחנים גלאוקומה בעין השנייה.
להשארת פרטים וייעוץ בנושא לחצו כאן.
מה יכול לגרום לגלאוקומה?
בתוך העין שלנו קיים נוזל שכל הזמן נוצר בתוכה ומתנקז החוצה דרך איזור שנקרא זוית העין. כאשר קיימת הפרעה כלשהי בניקוז, הנוזלים מצטברים בתוך העין, הלחץ התוך עיני מתגבר וגורם נזק לעצב הראייה, המעביר את המידע מן העין אל המוח.
סיבות אפשרית נוספת לבעית הגלאוקומה, שטרם הוכחה באופן ודאי (מידע שחשוב לקחת בחשבון), היא הפרעה בזרימת הדם לעצב הראייה. כמו כן קיימים מחקרים המנסים לבסס קשר בין גלאוקומה למחלות נוספות.
גלאוקומה תסמינים
בהתחלה אין למחלה סימנים שיגרמו לחולה לגשת להיבדק, משום שרק בשלב מתקדם של המחלה מורגשת פגיעה ממשית בשדה הראייה כאשר הראייה ההיקפית נפגעת.
אולם בשלב הזה בדרך כלל לא ניתן לתקן את הנזק שנגרם לעצב הראייה אלא רק למנוע נזק נוסף, כלומר להאט את התקדמות המחלה.
על כן, מעל גיל 40 ובפרט עבור קרובי משפחה של חולי הגלאוקומה, מומלץ להיבדק בדיקה תקופתית אחת לשנה על מנת לשלול את קיומה של המחלה.
בדיקת אופטומטריסט של גלאוקומה היא בדיקה קצרה שאינה כואבת ואינה גורמת לטשטוש ראייה.
רק בדיקה ייעודית לגילוי המחלה, עוד לפני שהורגשה ירידה בראייה, תוכל לגלות את קיומה ולאפשר טיפול יעיל בעצב הראייה.
גורמי סיכון
- עליית לחץ תוך עיני – הגורם העיקרי אצל יותר משני שליש מן החולים
- רקע גנטי – אם נתגלתה הגלאוקומה אצל מישהו מבני המשפחה, הסיכוי לחלות גדול פי 6!
- גיל – שכיחות המחלה היא כ-2% בקרב בני 40, והיא עולה עם הגיל עד לכ-10% בקרב בני 80 ומעלה.
- קוצר ראייה או אורך ראייה
- ישנם מחקרים המצביעים על קשר בין גלאוקומה לסוכרת, מיגרנה, מחלות לב ולחץ דם
- קיימות תרופות המשמשות לטיפול במחלות אחרות ואשר כחלק מתופעות הלוואי שלהן עלולות בין היתר לגרום למחלת הברקית (לדוגמה קורטיקוסטרואידים).
טיפול במחלה
ניתן להאט את התקדמות מחלת הגלאוקומה, ואם נתגלתה בזמן אף לתקן את הנזק לעצב הראייה. כיום קיימים שלושה סוגי טיפולים בהתאם לחומרת המחלה: טיפול תרופתי, טיפול בלייזר או טיפול כירורגי.
- טיפול תרופתי:
רוב חולי הגלאוקומה מטופלים באמצעות טיפות עיניים המיועדות להוריד את הלחץ התוך עיני באמצעות שיפור ניקוז הנוזלים. קיים מגוון גדול של טיפות עיניים, ועם התקדמות הטכנולוגיה חלה גם התקדמות באופיין של התרופות – פחות צריבה בעת המגע עם העין, פחות חומרים משמרים, מגוון גדול יותר המתאים לרגישויות של חולים שונים וכן הלאה. - טיפול בלייזר:
במקרים מסוימים וספציפיים של המחלה, ניתן ליצור באמצעות קרן לייזר מדויקת פתח זעיר שיתרום להורדת הלחץ התוך עיני – באמצעות שיפור ניקוז הנוזלים או הפחתת היווצרותם. - טיפול כירורגי:
ניתוח בהרדמה מקומית בדרך כלל, לשם יצירת פתח ניקוז עוקף על מנת לנקז את הנוזלים מתוך העין, או במקרים קשים יותר השתלה של צינורית זעירה על פני גלגל העין.
טיפול בבעיה חייב להיות רציף ויש להיות במעקב רופא כל הזמן. יש הטוענים כי ניתן לשלב את הטיפול המערבי בטיפול אלטרנטיבי, כגון רפואת עיניים סינית, ויטמינים וצמחי מרפא, אקופונקטורה ומדיטציה. יעילות הטיפול האלטרנטיבי אמנם לא הוכחה, אולם בטיפול נכון ותחת השגחת רופא רציפה – לא יכולה להזיק.
לקריאה בהרחבה על דרכי הטיפול לחצו כאן.
גלאוקומה אצל תינוקות וילדים
גלאוקומה נפוצה גם בקרב בילדים ותינוקות, ולעיתים אף מופיעה כבר בשלב העוברי. גם כאן, הסיבה לגלאוקומה נעוצה בהפרעה התפתחותית בתקופה העוברית המונעת ניקוז ראוי של הנוזלים מהעין, הגורמים לעליית לחץ ונזק לעצב הראייה.
גלאוקומה מולדת מופיעה אצל תינוק אחד מתוך 10 אלפים לידות ושכיחותה עולה כאשר ישנם נישואי קרובים. כ-70% מהילדים עם גלאוקומה מולדת סובלים מגלאוקומה בשתי העיניים, כמחצית מהם יסבלו מראייה חלשה וכ-10% מהם יסבלו מעיוורון.
איך נזהה תסמינים של גלאוקומה בקרב ילדים?
ניתן לאבחן חלק ממקרי גלאוקומה לילדים ותינוקות כבר בתקופה העוברית באמצעות סקירת מערכות אצל רופא הנשים.
במידה ולא בוצע אבחון בתקופת ההיריון, ניתן להבחין בגלאוקומה גם מיד לאחר הלידה, באמצעות סימפטומים כגון עיניים גדולות ובולטות – תוצאה של הלחץ התוך עיני הגורם למתיחה של העין ומוביל לשינוי צורתה, וכן עכירות בקרנית – הנגרמת בעקבות קרעים בקרנית הנוצרים כתוצאה מהלחץ התוך עיני ומשינוי מבנה העין וגורמים לבצקת ועכירות בקרנית.
בגילאים מאוחרים יותר ניתן להבחין אצל ילדים הסובלים מגלאוקומה בתופעות של דמעת וכן פוטופוביה (אי סבילות לאור). אם הבחנתם שילדכם נוטה להימנע מהאור, מבטא תחושת אי נוחות קשה בחשיפה לאור או מתאמץ לכווץ את העפעפיים בכל חשיפה לאור, יש לגשת ולבצע בדיקת ראייה.
היכרות מוקדמת עם ההיסטוריה הרפואית של הילד תסייע גם כן באבחנה – זאת מכיוון שילדים שסבלו מחבלה קהה או פציעה בעין, עברו ניתוחי עיניים קודמים (כגון ניתוח קטרקט בילדים), או סבלו מדלקות תוך עיניות, הם בסיכון מוגבר לחלות בגלאוקומה.
איך נזהה את המחלה אצל מבוגרים?
אצל מבוגרים קשה הרבה יותר לזהות את המחלה לבד, הגלאוקומה גורמת להידרדרות איטית והדרגתית בשדה הראייה, שלא תמיד ניתן לשים לב אליה, ובמקרים רבים בגלאוקומה התסמינים עשויים להופיע רק בשלבים מאוחרים.
לכן חשוב מאד לגשת ולהיבדק באופן קבוע אחת לשנה, על מנת לאבחן את המחלה בזמן ולפעול להאטת התקדמותה של המחלה ולמניעת נזק נוסף.
כיצד מטפלים בגלאוקומה?
מכיוון שנזקי הגלאוקומה הם בלתי הפיכים, הטיפול במחלה מתרכז בהורדת הלחץ התוך עיני על עצב הראייה על מנת להמנע מפגיעה נוספת בעצב ופגיעה בשדה הראייה.
הטיפול בגלאוקומה מבוגרים הוא לרוב תרופתי, בעוד אצל תינוקות נבחר ברוב המקרים בטיפול כירורגי.
האם ניתן להבריא מגלאוקומה?
לסיכום לאחר שהסברנו מה זה גלאוקומה וכיצד הטיפולים פועלים למניעת התקדמות המחלה. אך גם לאחר כל הטיפולים, הנזק שכבר נוצר הוא בלתי הפיך.
גלאוקומה היא מחלה כרונית שנמשכת כל החיים, ודורשת הקפדה על קבלת הטיפול התרופתי ועל ביצוע בדיקות תקופתיות אצל רופא העיניים, שנועדו להבטיח את שימור המצב הקיים ולמנוע התדרדרות נוספת בראייה.
קראו עוד: ראיה ירודה
קראו עוד: קרטוקונוס
קראו עוד: תסמינים של צילינדר בעין
