- גלאוקומה – מה גורם לכך?
- גלאוקומה – ילדים ותינוקות
- איך מזדהים גלאוקומה אצל ילדים?
- איך מזדהים גלאוקומה אצל מבוגרים?
- כיצד מטפלים במחלה?
- האם ניתן להבריא מגלאוקומה?
- יצירת קשר לבדיקה
גלאוקומה היא קבוצת מחלות הפוגעת בעצב הראייה ועלולה להוביל לעיוורון. היא פוגעת גם בילדים וגם במבוגרים, ולעיתים אף מופיעה אצל עוברים. מכיוון שנזקי המחלה הם בלתי הפיכים, האבחנה המוקדמת והטיפול המונע הם קריטיים במיוחד.
מה גורם למחלה, כיצד ניתן לזהות אותה (אצל מבוגרים ואצל ילדים) ומהן השיטות לטיפול בה? כל מה שרציתם לדעת על האויב מספר אחד של הקרנית.
- רגע…אינכם יודעים מהי גלאוקומה? מומלץ שתקראו את המאמר הראשי ותחזרו לזה אחר כך – גלאוקומה- מהי גלאוקומה, מהם התסמינים ומי נמצא בסיכון?
מה גורם לגלאוקומה?
גלאוקומה היא קבוצה של מחלות עיניים אשר המשותף לכולן הוא לחץ תוך עיני הפוגע פגיעה בלתי הפיכה בעצב הראייה, המחבר בין העין לבין המוח. הלחץ התוך עיני נוצר כאשר הנוזל הנוצר בעין מצטבר בגלגל העין ולוחץ על העצב, במקום להתנקז החוצה. הלחץ עשוי להוביל לניוון העצב ולפגיעה בשדה הראייה, ולבסוף אף למותו של העצב, מה שמוביל לעיוורון.
פעמים רבות הגורם לגלאוקומה הוא תורשתי, והיא מתגלה משפחות בהן יש מקרי גלאוקומה קודמים או בחברות בהן נהוגים נישואי קרובים.
גלאוקומה אצל תינוקות וילדים
גלאוקומה נפוצה גם בקרב בילדים ותינוקות, ולעיתים אף מופיעה כבר בשלב העוברי. גם כאן, הסיבה לגלאוקומה נעוצה בהפרעה התפתחותית בתקופה העוברית המונעת ניקוז ראוי של הנוזלים מהעין, הגורמים לעליית לחץ ונזק לעצב הראייה.
גלאוקומה מולדת מופיעה אצל תינוק אחד מתוך 10 אלפים לידות ושכיחותה עולה כאשר ישנם נישואי קרובים. כ-70% מהילדים עם גלאוקומה מולדת סובלים מגלאוקומה בשתי העיניים, כמחצית מהם יסבלו מראייה חלשה וכ-10% מהם יסבלו מעיוורון.
איך נזהה האם ילדינו סובלים הגלאוקומה?
ניתן לאבחן חלק ממקרי גלאוקומה לילדים ותינוקות כבר בתקופה העוברית באמצעות סקירת מערכות אצל רופא הנשים.
במידה ולא בוצע אבחון בתקופת ההיריון, ניתן להבחין בגלאוקומה גם מיד לאחר הלידה, באמצעות סימפטומים כגון עיניים גדולות ובולטות – תוצאה של הלחץ התוך עיני הגורם למתיחה של העין ומוביל לשינוי צורתה, וכן עכירות בקרנית – הנגרמת בעקבות קרעים בקרנית הנוצרים כתוצאה מהלחץ התוך עיני ומשינוי מבנה העין וגורמים לבצקת ועכירות בקרנית.
בגילאים מאוחרים יותר ניתן להבחין אצל ילדים הסובלים מגלאוקומה בתופעות של דמעת וכן פוטופוביה (אי סבילות לאור). אם הבחנתם שילדכם נוטה להימנע מהאור, מבטא תחושת אי נוחות קשה בחשיפה לאור או מתאמץ לכווץ את העפעפיים בכל חשיפה לאור, יש לגשת ולבצע בדיקת ראייה.
היכרות מוקדמת עם ההיסטוריה הרפואית של הילד תסייע גם כן באבחנה – זאת מכיוון שילדים שסבלו מחבלה קהה או פציעה בעין, עברו ניתוחי עיניים קודמים (כגון ניתוח קטרקט בילדים), או סבלו מדלקות תוך עיניות, הם בסיכון מוגבר לחלות בגלאוקומה.
איך נזהה את המחלה אצל מבוגרים?
אצל מבוגרים קשה הרבה יותר לזהות את המחלה לבד, הגלאוקומה גורמת להידרדרות איטית והדרגתית בשדה הראייה, שלא תמיד ניתן לשים לב אליה, ובמקרים רבים התסמינים עשויים להופיע רק בשלבים מאוחרים.
לכן חשוב מאד לגשת ולהיבדק באופן קבוע אחת לשנה, על מנת לאבחן את המחלה בזמן ולפעול להאטת התקדמותה של המחלה ולמניעת נזק נוסף.
כיצד מטפלים בגלאוקומה?
מכיוון שנזקי הגלאוקומה הם בלתי הפיכים, הטיפול במחלה מתרכז בהורדת הלחץ התוך עיני על עצב הראייה על מנת להמנע מפגיעה נוספת בעצב ופגיעה בשדה הראייה.
ישנם מספר טיפולים להורדת הלחץ התוך עיני –
טיפול תרופתי – באמצעות טיפות עיניים או כדורים המיועדים להוריד את הלחץ התוך עיני באמצעות שיפור ניקוז הנוזלים.
טיפולי לייזר – בטיפולי הלייזר יוצר המנתח פתח זעיר בזווית העין המאפשר לנוזל העין להתנקז החוצה וכך מפחית את הלחץ התוך עיני על עצב הראייה.
ניתוחים – ניתוח ליצירת פתח ניקוז עוקף על מנת לנקז את הנוזלים מתוך העין, או במקרים קשים יותר השתלה של צינורית זעירה על פני גלגל העין.
הטיפול בגלאוקומה מבוגרים הוא לרוב תרופתי, בעוד אצל תינוקות נבחר ברוב המקרים בטיפול כירורגי.
האם ניתן להבריא מגלאוקומה?
כל הטיפולים שהזכרנו פועלים למניעת התקדמות המחלה, אך גם לאחר כל הטיפולים, הנזק שכבר נוצר הוא בלתי הפיך. גלאוקומה היא מחלה כרונית שנמשכת כל החיים, ודורשת הקפדה על קבלת הטיפול התרופתי ועל ביצוע בדיקות תקופתיות אצל רופא העיניים, שנועדו להבטיח את שימור המצב הקיים ולמנוע התדרדרות נוספת בראייה.
מחפשים מידע נוסף אצלנו? היכנסו למאמרים הבאים:
