מהי רטינופתיה סוכרתית, עד כמה היא מסוכנת, למה חשוב להיבדק ולגלות אותה בשלב מוקדם וכיצד ניתן לטפל בה?
בקרב אנשים בוגרים בעולם המערבי, הנמצאים בגיל העבודה, רטינופתיה סוכרתית היא הסיבה הנפוצה ביותר לעיוורון.
מדובר במחלת עיניים מסוכנת ובקרב חולי סוכרת עם רמה גבוהה של שומנים בדם ולחץ דם גבוה – הסיכון להופעת המחלה גבוה יותר.
מה זה רטינופתיה סוכרתית?
רטינופתיה סוכרתית (Diabetic Retinopathy) היא מחלת עיניים מסוכנת הנגרמת ממחלת הסוכרת. חולי סוכרת מתאפיינים ברמות גבוהות של סוכר בדם, כתוצאה מגורמים סביבתיים או תורשתיים, וכפועל יוצא מכך נפגעות מערכות שונות בגוף, בהן מערכת העצבים, וכן איברים כמו הכליות והעיניים.
רטינופתיה סוכרתית פוגעת למעשה במבנה העין התקין ("עין סוכרתית") בכך שהיא מזיקה לכלי הדם הקטנים שמזינים את הרשתית – השכבה הפנימית של העין האחראית לקליטת האור והעברתו למוח בצורת גירוי עצבי. למחלה שני שלבים:
- רטינופתיה לא שגשוגית – השלב שבו נפגע הדופן של כלי הדם המזינים את רשתית העין, אולם ללא הופעת כלי דם חדשים שאינם תקינים.
- רטינופתיה שגשוגית – שלב מתקדם של המחלה ובו מתפתחים כלי דם לא תקינים בתוך העין. דימום שלהם בתוך העין עלול לגרום לסיבוכים קשים.
סימפטומים של רטינופתיה סוכרתית
למחלת רטינופתיה סוכרתית סימפטומים ברורים, אולם הם מגיעים בשלב מתקדם יותר של המחלה. הזנחה של רטינופתיה סוכרתית והימנעות מטיפול עלולה לגרום לעיוורון. כמו כן, התפתחות כלי דם לא תקינים בעין גורמים לדימום בחלל העין, היפרדות של הרשתית, גלאוקומה והתפתחות של קטרקט.
סימפטומים של רטינופתיה סוכרתית (יכולים להופיע בעין אחת או בשתי העיניים):
- טשטוש וירידה בחדות הראייה, כתוצאה מפגיעה בכלי הדם של הרשתית והצטברות נוזלים, שומנים וחלבונים במרכז העין (בצקת מקולרית).
- הופעת נקודות שחורות או גופים שונים בשדה הראייה. אלה מעידים על דימום של כלי דם שאינם תקינים.
- לחץ תוך עיני, כאבים בעיניים והפרעה בשדה הראייה.
- אובן ראייה פתאומי, היכול להיגרם מדימום כבד בחלל העין, או עקב היפרדות רשתית הנגרמת מכלי דם לא תקינים.
אבחון וטיפול ברטינופתיה סוכרתית
חולי סוכרת נדרשים להיות במעקב ולבצע לפחות אחת לשנה בדיקה של קרקעית העין אצל רופא עיניים, על מנת לזהות שינויים במבנה של כלי הדם, היווצרות כלי דם לא תקינים או בצקות. נוסף על בדיקה זו, יש לבצע צילום רשתית באחת מתוך מספר שיטות:
- אנגיוגרפיה רחבת זווית – הזרקת חומר ניגוד להדגמת זרימת הדם בכלי הדם של הרשתית ולגלות אזורים פגועים.
- בדיקת OCTA – הדמיה לא פולשנית המגלה סימני רטינופתיה סוכרתית ומידע על צמיחת כלי דם לא תקינים.
- אולטרסאונד של גלגל העין – בדיקה המבוססת על גלי קול ומתאימה למצבים בהם לא ניתן לבצע בדיקה קלינית עקב דימום בחלל העין.
מעקב תמידי מאפשר אבחון מוקדם ומניעת הסיבוכים שמגיעים בשלב מאוחר יותר. מלבד מעקב ניתן להפחית משמעותית את הסיכוי לפתח רטינופתיה סוכרתית באמצעות שמירה על רמת סוכר מאוזנת בדם, וכן לחץ דם ורמת שומנים מאוזנת.
לרטינופתיה סוכרתית טיפול בשיטות נוספות:
- זריקות תוך־עיניות – ניתנות כטיפול לאחר התפתחות בצקת מקולרית. הזריקות ניתנות אחת לחודש לחלל העין והן מתבצעות תוך אלחוש מקומי ואורכות שניות ספורות. לאחר 3 או 4 חודשים מתבצעת הערכה על יעילות הטיפול והמשכו.
- טיפולי לייזר – מתאימים במקרה של רטינופתיה שגשוגית במקרה שבו אין מספיק חמצן ברשתית ומתפתחים כלי דם לא תקינים. הלייזר הורס באופן מבוקר את החלקים הפגומים ברשתית ומונע סיבוכים.
ויטרקטומיה – זהו ניתוח שמתבצע במקרים של דימום בחלל העין או היפרדות רשתית. זגוגית העין נכרתת וקרומים שצמחו על פני הרשתית משוחררים. בסיום הניתוח העין מתמלאת בשמן סיליקון שקוף או בגז.
מתי צריך לפנות לרופא עיניים?
אל תחכו לרגע האחרון – ראייה מתפקדת היא חיונית לאיכות החיים. בכל מצב של ירידה פתאומית בראייה, הופעת גופים זרים, הבזקים או ראיית מטושטשת, יש לפנות מיד לרופא עיניים מוסמך לבדיקה מקיפה, על מנת שלא להחמיר את הבעיה. אם נתקלתם בבעיה או באחד הסימפטומים המוזכרים כאן כדאי לכם לפנות לרופא מוסמך לטיפול במחלה.
לקריאת מאמר נוסף בנושא צילינדר בעין לחצו כאן
לקבלת פרטים בנושא ובדיקה על ידי אופטומטריסט מורשה, השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
